עין-יהב – מושב ראשון בערבה
מיסודה של תנועת המושבים בתחום מועצה אזורית ערבה תיכונה.
הסטוריה:
מאה רביעית לספירה:
עין-ויבה: נכללת בין עשרת המבצרים שהקימו הרומאים והייתה צומת הדרכים החשוב של הערבה ממנו עלו דרכי הרומאים לפטרה האגדית בהרי אדום, לים המלח, לבאר-שבע ודרומה לאילת.
1932 – בעין-ויבה הוקמה תחנת משטרה ע"י השלטון הבריטי.
1949 – מבצע עובדה. במסגרת "מבצע עובדה" לכיבוש העיר אילת נע בערבה טור ממונע של חטיבת גולני ששימש כהסחה ללגיון הירדני. כוח ההסחה תפש את עין-יהב ששימשה עמדה קדמית של הלגיון הירדני, העביר את הנקודה בפעם הראשונה לידיים עבריות.
1950 – מבצע ערבה – לצה"ל – חיל ההנדסה חלק חשוב ונכבד בהכנת התשתית לעליית גרעיני התיישבות לאורכה של הערבה. בראשית שנות ה- 50 במסגרת סלילת הדרך לאילת ע"י צה"ל, נתאפשרו ניסיונות חקלאיים ע"י חלוצים ממרכז הארץ שהקדישו חייהם לערבה בהדרכת חיל ההנדסה. אנשי הפרוייקט "מבצע ערבה" הוכיחו כי הצבא מכל גוף ציבורי או פרטי מסוגל להרים תרומה רבת ערך לפיתוחם של אזורים מפגרים לבינוי השממה והמדבר ולקירוב הנגב למרכז הארץ.
1951 – מצפה שח"ל – שרות חלוצי לישראל. 15.7.1950 א' באב תש"י.
אנשיו הועסקו במצפה חקלאי שהיווה תחנת ניסיונות של משרד החקלאות.
חטיבת השח"ל פעלה כ- 3 שנים בין השנים 1950 – 1953. הקמתה אופיינית לצורכי הימים ההם ולניסיון להמשיך במפעלי ההתנדבות שציינו את תקופת הטרם-מדינה, גם לאחר השגת העצמאות. תרומתו הייתה בהזרמת כמה מאות צעירים לנגב הדרומי ולערבה. סה"כ התנדבו לפעולה בשח"ל בין 400 – 300 צעירים. אפשר לראות בו את אחת מאבני היסוד שעליו צמחו המפעלים, הישובים ואף העיר אילת בשנים הבאות. התנאים הקשים, בעיות פוליטיות שונות ועיכובים בירוקרטים היו, כנראה, בעוכריו של המפעל.
{מתוך "ישוב הנגב"/ 1960 – 1900 סדרה עידן 6}.
1952 – עין-יהב הופכת לחוות גדנ"ע שנייה בערבה. {הראשונה באר-אורה}.
8.3.1952 – י"א אדר תשי"ב.
תוכנית העבודה החקלאית הייתה שונה במקצת מזו הנהוגה בבאר-אורה.
העבודה נשאה אופי ניסיוני יותר. המחזורים קטנים יותר והשטחים החקלאיים אף הם מצומצמים.
{מתוך "עלומים- במחנה".}
נמצא באמצע הדרך בין באר-שבע לאילת. {כ- 130 ק"מ מב"ש וכ- 130 ק"מ מאילת}.
מיקומו של מושב עין-יהב ושדותיו באזור משולש החיבור של נחל נקרות עם נחל ערבה.
הערבה, מהווה בקע טקטוני נמוך - עמק צר וארוך, המהווה חלק מהשבר הסורי-אפריקאי.
אורכה 175 ק"מ וגבולותיה הם: במזרח - הרי אדום, במערב - הרי הנגב, בצפון - ים המלח,
בדרום - מפרץ אילת. המסקנות של המשלחת החקלאית בנושאי: אקלים, קרקע ומים, הולידו
לבסוף את ההחלטה על הקמת היאחזות כ"ו של הנח"ל בעין-יהב בשנת 1959.
מתנדבים מיישובי התנועה: כפר-יהושע, נהלל, כפר-סירקין ,כפר מעש וכפר ויתקין נחלצו לחודשים מספר לעזור בבצוע הפעולות הדרושות לקראת העונה החקלאית.
- יום הקמת היאחזות הנח"ל "עין-יהב" ע"י גרעין "נאות".
מיקומו: סמוך למעיין עין-יהב, 8 ק"מ דרום-מערבית לישוב הנוכחי.
היום זהו מקומו של מחנה צה"ל.
ההיאחזות הוחזקה במשך 3 /שנים ע" 3 גרעיני נחל של בני מושבים:
"נ א ו ת " - 1959 - 25 חברים מהם נשארו בעין-יהב 5 .
" י ה ב" 1960 - 25 חברים מהם נשארו בעין-יהב 3.
"נ ו ה" 1961 - 30 חברים מהם נשארו בעין-יהב 4.
בספטמבר 1962 התאזרחה והמשיכה לקלוט במשך שנתיים 2 גרעיני נח"ל:
"ע ת ר" 1964 - 20 חברים מהם נשארו בעין-יהב 4
"ב ר ק" 1965 - 20 חברים מהם נשארו בעין-יהב 3
לאחר שבמשך שנתיים עיבדה ההיאחזות שטח של כ- 150 דונם שרושת עם עלייתו למקום, הוחל
בפיתוח שטח נוסף - המרזבה, אשר בו סה"כ כ- 2000 ד'. מלבד גידולי הירקות מכל הסוגים היו גם גידולי תעשייה כמו; פרג, חציר, תפו"א ואפילו בוטנים. כל זה בחודשי החורף בלבד.
עם הזמן הוחל בפתוח משק בעלי חיים; פרות לחלב, עגלות ליצוא ולבשר ואף לול קטן.
נעשו גם ניסיונות בגידולים כגון; אספרגוס, גפן, הדרים ופרחים - סייפנים, בשלב מאוחר יותר.
בשל היות המקום נקודה זמנית חיו כקבוץ- "מושבוץ" לכל דבר פרט להיותם של הילדים בבית
הוריהם. מסגרת זו קוימה עד למעבר לישוב הקבע. השדות עובדו במשותף, היה סידור עבודה,
גיוסים, גם מטבח - חדר אוכל וגרו בצריפים.
במשך אותם שנים נרכש ידע רב על אפשרויות הקיום באזור; בניסיונות עקשנים לעיבוד הקרקעות "המוזרות" המצויות באזור {אדמת לס חולית שיש להדיח ממנה מלחים.} שאין להן כל דמיון לאלו שהורגלנו במרכז ובצפון הארץ, במציאת גידולים המתאימים לאדמת הערבה, מגבלות מים
בכמות ובטיב. השטחים הראשונים נמצאו כ- 4 ק"מ דרומית למושב. לאחר איתור השטח, גידורו
בשובר-רוח של אשלים ואקליפטוסים, הוכשר ונשטף כפי שהיה מקובל באותם ימים.
הדגש על מציאת אדמות חקלאיות טובות, מקורות מים, הכנסת שיטות הטפטוף, בעיות אריזה משלוח נתנו, בבוא העת, את הקצב לקליטת משפחות לאזור ויציבות כלכלית לאורך זמן.
הבעיות העיקריות שעמדו על הפרק ואיתן צריכים היו החברים המעטים להתמודד:
א. החזית הכלכלית - חקלאית - כפי שצוין קודם.
ב. החזית החיצונית - מוסדות וגופים ממשלתיים שונים שלא האמינו שאמנם אפשרי באזורנו להתפרנס או להקים מושב העומד ברשות עצמו.
ג. החזית החברתית - מיעוט החברים, הריחוק והניתוק משאר אזורי הארץ, מהורים ומשפחה, ממרכזי קניות ומוסדות רפואיים יצרו במקום בעיות ומתחים לא קלים.
ד. מזג האוויר - הקיץ החם והלוהט בערבה הביא לכך שחברים רבים לא יכלו לעמוד באתגרים שהציב להם המקום, מצד אחד, ובפיתויים שהוצעו להם בצפון, מצד שני, ועזבו.
היו אלה ימים של בראשית, לאחר סלילתו של הכביש לאילת . דרך מצפה רמון , הפכה הערבה ועמה הערבה המרכזית כולה לישימון מוחלט. עדיין זוכרים הראשונים ניטב כיצד התקבצו כולם סביב קומנדקר האספקה שהיה יוצא ובא מידי יומיים והיווה קשר יחיד לעולם החיצון.
על אף כל אלה נתגבשה במשך שנים קבוצה עקשנית של 16 משפחות , 16 ילדים , 6 רווקים שהחליטו לקחת על שכמם העול והזכות של הקמת מושב בערבה.
25.10.1967 - שמחת תורה תשכ"ח - יום המעבר לישוב הקבע.
לכל משפחה 30 דונם שלחין ולול הודים. עובדו כ- 600 ד' גידולי שדה וכ- 200 ד' תמרים. כ - 300 ד' עובדו במשותף בצופר - המרוחק כ - 20 ק"מ דרומה. בעין-יהב היו אז 34 בתים בנויים ו - 26 נוספים בשלבי בנייה. כמו כן הוקמה התשתית למוסדות צבור והונחה אבן הפינה לבית העם הראשון ב- 14.2.1968 . החל מהשנים הללו קלטה עין-יהב משפחות רבות מכל הארץ ובשנות ה - 70 הגיעה הקליטה לשיאה. בניית בריכת המים מעל נחל נקרות, הקמת הסכר, סלילת כבישים, שבילים, העמדת עמודי חשמל והמתם של ביה"ס, גני ילדים, מרפאה, בריכת שחייה, המשרדים והפעלת הצרכנייה והדואר נע, הכשרת קרקעות ע"י הקק"ל והסוכנות ובניית הבתים {הנחת אבן הפינה לבית הראשון בעין-יהב ב- 1966 }. כל אלה אפשרו ומאפשרים לנו היום רמת חיים נאותה וחיי קהילה תקינים.
עיקר הקושי בקיומו המוצלח של מושב הוא בתחום הארגוני - חברתי ושמירה על עקרונותיו והקניית תחושת השותפות של כל המשפחות החיות בו. כל זה הינחו את דרך תכנונו וסטנדרט ביצועו של ישוב הקבע.
מאז ועד היום גדלה האוכלוסייה והיא כוללת:
120 נחלות חקלאיות
150 משפחות
60 זוגות דור המשך
115 נכדים החיים בישוב
85 בגנים ובפעוטונים
25 בבי"ס תיכון
35 בבי"ס יסודי
5 משפחות עובדי צבור
20 שכירים
30 חיילים
550 – סה"כ תושבים: 150 בין הגילאים 0-17 / 250 בין 18 – 50 / 150 בין 51 – 75
לכל משפחה בעין-יהב 45 דונם לעיבוד חקלאי והיא נעזרת במתנדבים מחו"ל, פועלים וקבוצות מאורגנות המגיעות לתקופה של שנתיים ויותר מתאילנד.
אוכלוסיית הערבה התיכונה מונה כ- 2500 נפש. כ- 530 משפחות ב-5 מושבים, מרכז אזורי והישוב "צוקים" הקולט משפחות חדשות.
במרכז ספיר שנוסד ב - 1979 נמצאים משרדי המועצה האזורית הערבה התיכונה, מרכז רפואי, בית הספר המקיף "שיטים" לכתות א' - י"ב {בתיכון 300 תלמידים ויסודי כ- 200 }, מתנ"ס, אולם ספורט ואולם מופעים, בריכת שחייה מקורה, בית כנסת ומקווה, חנויות, משרדי הסוכנות היהודית, תחנת משטרה, המו"פ והועדה החקלאית, החברה לפתוח, בטוח "שלהב", מחסן טכני לחקלאי האזור, פנצ'ריה ומרכז משתלמים בינלאומי לחקלאות.
באזור פארק צמחיה ואגם מים הניזון ממי תהום גבוהים טבעיים. שמורת שיזף, בי"ס שדה חצבה,
מיצד תמר המקראית, מואה ודרך הבשמים ליד צופר, כביש השלום הצמוד לגבול ישראל-ירדן, המכתש הגדול והמכתש הקטן, ציר מעלה עקרבים, נחל צין, נקרות וערבה.
רשימת ספרות על הערבה וישוביה:
ארץ הנגב - אדם ומדבר/אבשלום שמואלי/ יהודה גרדוס.
ארץ הנגב- מדבר ואדם/ רנה הברון.
הנגב - מיכאל אבן-ארי.
אדוני המדבר - אברהם נגב.
אילת - אדם, ים ומדבר - שמוליק תגר.
אילת - ים ומדבר - מאיר כהן.
אילת ויישובי הערבה - דוד עמירן, אריה שחר, יגאל צ'רני.
החברה לחקירת א"י ועתיקותיה - ירושלים 1995.
עידן -6 יישובי הנגב {1900 - 1960}.
ארץ ישראל - גיאוגרפיה של הארץ ואזוריה/ יהודה קרמון.
מדריך ישראל - הר הנגב וחבל אילות - מנחם מרקוס.
במדבר - בעריכת פרופ' עזרא זוהר.
הערבה - החברה להגנת הטבע / מיה נויפלד.
ארץ וטבע, טבע הדברים / כתבות שונות.
פינות במולדת - אפרים תלמי ישראל - דרכים וישובים/ אפרים תלמי .
נופי מולדת - אפרים תלמי.
הידעת את הארץ - ברסלבסקי.
שירת המדבר - בר-לב {צילומים}.
100 שנות התיישבות - חיים גבתי.
מיצד תמר - עיר אובות / ארכיאולוגיה.
שבילים במדבר / עזריה אלון.
מסילה בערבה / אברמסקי ירושלים 1959.
סקרים פנימיים של עין-יהב.
שירותי תיירות - עין-יהב. סקר משאבים טבעיים וניצולם-מעיינות עין-יהב..
אס.אס.אס. פרוייקטים בע"מ מיכה שפירא/מהנדס.
צומח אופייני לנחלים בנגב - נטע אור {1984}.
נופי הצומח של הארץ - זהר מיכאל.
הצומח בנגב - דנין אבינועם.
אקולוגיה של הצומח בא"י - וייזל, כהן, פולק.
39 שנים להתיישבות בערבה. {1998}/ חוברת מתנ"ס.
חוברות העשורים של עין-יהב .
עלוני הישובים. {עין-יהב, חצבה, פארן, צופר ,עידן, ספיר,בי"ס שדה חצבה.
עלוני המועצה האזורית ערבה תיכונה.
זאב זיוון - המעשה והמדיניות הישראלים בנגב הדרומי 1949 – 1957
ארכיון עין-יהב, ינואר 2005